ניהול סיכונים

המפתח להצלחה ארגונית

 הערך המוסף האמיתי של ניהול סיכונים ארגוני כולל -  ERM- יגיע רק כאשר התהליך יהפוך להיות חלק בלתי נפרד מהפעילות העיסקית יומיומית

צביקה אטלס

  מה היית עושה אם חודשיים לאחר שהפכת לחברה ציבורית, אחד מתוך שני השווקים אליהם אתה מוכר את מוצריך פשוט נעלם? זה קרה לחברת רוקוול קולינס מארה"ב כאשר לאחר אירועי ה-11 בספטמבר כל מכירותיה לשוק התעופה האזרחי, בהיקף של 350 מליון דולר, נעצרו לחלוטין.

האם היית מגלגל עיניך לשמיים? טוען שלא ניתן לחזות ארוע כזה ומציג 4 שנים רצופות של הפסדים? ואולי היית נכנס לתהליך של קיצוץ עמוק בכח אדם והוצאות ומבטל את כל תוכניותיך האסטרטגיות לשנים הבאות, עד עבור זעם?

חברת רוקוול קולינס הפעילה תכנית עיסקית חלופית, אשר הוכנה על ידי צוות ניהול הסיכונים בחברה, בתוך עשרה ימים. ולמרות ש 20% מהשוק נעלם, עדיין המשיכה החברה לצמוח גם בשנים שלאחר ה-11 בספטמבר.

 ניהול סיכונים איננו מושג זר למנהלי חברות. בשנים האחרונות דובר רבות על סיכונים פיננסים הנובעים משינויי שער חליפין וריביות ועל כלים ומכשירים רבים לטיפול בסיכונים אלו. גם סיכוני איכות הסביבה היו בכותרות תוך הצגת גישות שונות של מנהלים וחברות לטיפול בסיכונים אלו.

אם כן, מה חדש בתפיסת ה ERM  ? על מנת להבין את משמעות ניהול הסיכונים הכולל, עלינו לחזור מעט אחורה ולהגדיר את מהות הסיכון העסקי ואת אופן ניהול הסיכונים בארגונים עד היום. סיכון כהגדרתו הוא חלק מאי וודאות הסובבת כל מהלך עיסקי או פרוייקט. כאשר אנו מתייחסים לאי וודאות זו כסיכון אנו תוחמים אותו בהסתברות כלשהי. השאלה הנשאלת היא: האם סיכון הוא בהכרח שלילי? והתשובה נעוצה בשאלה עצמה – ללא נטילת סיכון מחושב ומנוהל אין גם הצלחה עיסקית. כלומר, בעידן בו אנו פועלים בו אי הוודאות היא הסביבה הוודאית היחידה. כל ארגון חשוף לסיכונים ולפיכך עליו לנהל אותם כהלכה על מנת למקסם את ההזדמנויות הנגזרות מהם מבלי להיחשף יתר על המידה למגרעות העיסקיות הנובעות מסיכונים אלו.

ואכן הבנה זו למהות הסיכון, הביאה חברות וארגונים רבים לפתח מערכות של ניהול סיכונים ברמות ובתחומים שונים. עד היום היו מרבית הסיכונים בחברות מנוהלים במעין "ארובות" נפרדות. ארובה לניהול סיכונים פיננסים, ארובה לניהול סיכונים תפעוליים, ארובה לניהול סיכונים עיסקיים וארובה לניהול סיכונים אסטרטגיים. ניהול הסיכונים בכל "ארובה" נעשה על ידי גורמים אחרים בארגון תוך שימוש בכלים שונים.

עובדה זו לבדה עדיין איננה מסבירה מדוע עלינו לעבור לגישה כוללת? ל ERM ?

 התבוננות במכלול הסיכונים במבט ניהולי רחב מגלה עובדה די ברורה: חלק גדול מהסיכונים הללו חופפים זה לזה ומשולבים זה בזה.

יתרונות הגישה המשולבת

תפיסת ניהול הסיכונים הכוללת המציגה גישה משולבת, ברמת החברה, יוצרת לחברה ערך מוסף ומספר יתרונות:

·        מרחיבה את המודעות לסיכון.

·        מקשרת בין האסטרטגיה הארגונית והסיכונים.

·        מקטינה הפתעות והפסדים.

·        מבטיחה עמידה בתקנות וחוקים.

·        ומעל לכל יוצרת ערך למשקיע ותשואת יתר, הכיצד?

ניתן למנות כמה גורמים המסייעים בהשגת ערך מוסף תוך שימוש בגישת ה ERM :

·        ריכוז הטיפול במכלול הסיכונים בראייה כוללת, מפחית למעשה את הסיכון הספציפי לו חשופה החברה. (גישה המוכרת גם מניהול תיק השקעות(.

·        מחקרים שנעשו בארה"ב מראים, כי חברות שניהלו גישה של נהול סיכונים כולל הגדילו את ערך החברה למשקיע ב 20% עד 30% לעומת חברות שלא עשו כך. כל זאת בעקבות יכולת משופרת של חברות אלו להשיג את יעדיהן תוך ניהול מבוקר של מכלול הסיכונים להם הן חשופות.

·        ניהול סיכונים כולל יוצר שקיפות בין יעדי החברה ויכולתה להשגתם ובכך משפר את תחושת הביטחון של מנהלי החברה ועובדיה ותורם בפועל להשגתם ובכך להעלאת הערך למשקיע.

כיצד נבנה מערכת ניהול סיכונים מוצלחת? מתוך מחקרים ונסיון מוכח ניתן לומר כי מערכת ניהול סיכונים כוללת מוצלחת נשענת  על שלושה מוקדים:

·        כלי עבודה ליישום המערכת.

·        תפיסה ניהולית הולמת ותשתיות ראויות.

·        נסיון עיסקי  מעשי הטוב ביותר ( Best Practice ).

בין כלי העבודה הנדרשים לניהול מערכת כזו ניתן למנות: 

·        טכניקות לניהול סיכונים כגון: שימוש מושכל בהסכמים, ניתוחי רגישות, ניתוח תלונות לקוחות.

·        מכשירים וכלים, כגון: נגזרות פיננסיות, ביטוחים, מערכות מידע תומכות.

·        הכשרה מתאימה לעוסקים בניהול הסיכונים בארגון.

תשתית הולמת ותרבות ארגונית

ניהול מוצלח של מערכת לניהול סיכונים מחייב תפיסה וגישה ניהולית הכוללת:

·        הגדרות ברורות: נגדיר סיכון כאי וודאות העשויה או עלולה להשפיע על הארגון זאת לעומת אי וודאות שאין לה משמעות עיסקית. מתוך אבחנה זו נוכל לומר כי סיכון יכול להוות איום אך גם הזדמנות.  כלומר, סיכון מהווה בעיה פוטנציאלית לפיכך עלינו למזער או להעלים אותו אלא סכון הוא תוצאה של אי וודאות אותה יש צורך לנהל.

      לפיכך נדרשת חשיבה חדשה: לא רק מה עלול להתרחש ועד כמה זה ישפיע לרעה עלינו? אלא  גם איך נתנהג אם נצליח ומה עלינו לעשות כדי ליצור הצלחה  כזו?

·        תובנה כי ניהול סיכונים איננו פרויקט חד פעמי אלא תהליך מובנה ומעגלי. הוא מתחיל בזיהוי סיכונים  ממשיך דרך הערכת הסיכונים, תכנון התגובה, תצפית ובקרת סיכונים ומסתיים במשוב עדכון ותחקיר וחוזר חלילה.

·        תשתית הולמת הכוללת מתודולוגיות, הכשרה, משאבים, נהלים ותמיכה חיצונית

·        ומעל לכל תרבות ארגונית התומכת בניהול סיכונים.

 המוקד השלישי הוא הישענות על הניסיון עיסקי המעשי הטוב ביותר הידוע לנו. נסיון זה ראוי שיעמוד בכללים הבאים:

·        שגרה המובילה להצלחה.

·        תפיסת ניהול המקובלת על המקצוענים במובילים בתחום

·        תפיסת ניהול המיושמת בפועל על ידי הארגונים המובילים בענף

·        גישת ניהול סיכונים תפורה למידה מחד אך ניתנת להתאמה בקלות יחסית לכל ארגון.

דוגמא לניהול סיכונים מוצלח הוא זה של חברת מייקרוסופט. כבר בשנת 1994 החלה מיקרוסופט לטפל בסיכונים אליהם היא חשופה במסגרת של מדיניות זיהוי מוקדם ומינוף ההזדמנות. היא זיהתה כי הכסוי הביטוחי הקיים מתאים רק ל 30% מהסיכונים להם היא חשופה. התברר, למשל, כי החברה עלולה להיות חשופה לתביעות משפטיות בגין "פציעות" הנגרמות מעבודה ממושכת עם מקלדת חדשה שיצאה לשוק. אבחנה זו הביאה את מיקרוסופט לגלם במחיר המקלדת את העלות החזויה של הדיונים המשפטיים הצפויים ובכך גם למזער את החשיפה הפיננסית וגם לשפר את הרווחיות ממכירות המקלדת.

על כן, אם החלטת להתחיל וליישם ERM אל תפסיק. הערך המוסף האמיתי יגיע רק כאשר התהליך יהפוך להיות חלק בלתי נפרד מהפעילות העיסקית היומיומית. ביצוע הערכת סיכונים כוללת אחת לחצי שנה דומה בערכה להסתכלות על המזווה בביתך, אחת לחצי שנה, לפני הליכה למכולת.

* הכותב (B.Sc., MBA) הינו בעלים ומנכ"ל בחברת אימ אטלס יועצים לניהול